מהי בניה ירוקה?
בניה ירוקה היא בניה שמטרתה לצמצם את טביעת הרגל הסביבתית של מבנה, תוך השגת חיסכון ויעילות אנרגטיים, שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, שימור משאבי מים וקרקע, ועידוד פעילויות ידידותיות לסביבה.
הבנייה הירוקה כוללת היבטים של העמדה ותכנון המבנה במרחב, מעטפת, פתחים, עבודות גמר, תשתיות וטכנולוגיות לצד מרכיבים ערכיים, חברתיים ותרבותיים.
מדוע בניה ירוקה?
העליה במודעות הציבורית לחשיבות הגדולה שבשמירה על הסביבה והעליות במחירי האנרגיה והמים, הביאו להכרה בצורך למציאת דרכים חדשניות להקטנת ההשפעה של מבנים על הסביבה. תחום הבניה הירוקה, בעצם קיומו, מעודד ומעורר את השוק למציאת פתרונות חדשים להקטנה בצריכת האנרגיה, שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, חסכון במים וכיו"ב.
בניה ירוקה מאופיינת ב"מכירות גבוהה". תקני הבניה הירוקה הינם תקנים מחמירים, המוודאים ביצוע בפועל של עקרונות התכנון, כגון שימוש בחומרי בניה איכותיים, התקנת מערכות מיזוג אוויר ותאורה איכותיות וחסכוניות, ועוד. יישום עקרונות הבניה ירוקה עשוי, על פי מחקרים שונים להביא לחסכון של עד כ- 70% בכמות הפסולת המוצקה, חסכון אנרגטי של 30-50%, חסכון של עד 40% בצריכת המים, וכן נושאים כמו הקטנה בימי אשפוז ועליה בפרודוקטיביות בעבודה. גורמים אלה מיתרגמים לבסוף לחסכון כלכלי ועלויות תפעול נמוכות, המתבטאים בהחזר השקעה תוך שנה וחצי עד שנתיים וחסכון ארוך שנים [ כך ע"פ דו"ח של פארטו מתוך המשרד להגנת הסביבה].
יצוין כי כיום פרויקטים רבים מחויבים לבניה ירוקה על ידי הרשויות המקומיות. לאחרונה, הכריזו ראשי הערים של "פורום ה- 15" - 15 הרשויות המקומיות העצמאיות כי מעתה כל תכנית שתוגש לאישור הועדות המקומיות לתכנון ובניה, תחויב בהטמעת עקרונות בניה ירוקה.
תקנים לבניה ירוקה
התקן המקובל לבניה ירוקה בישראל הוא תקן ישראלי 5281 של מכון התקנים הישראלי (מתבסס על תקן הבריטי BREEAM). בנוסף, קיים גם התקן האמריקאי - LEED אשר מסמיך מבנים בישראל. בתקן הישראלי – 5281, ההסמכה כ"מבנה ירוק" מתבצעת על ידי מכון התקנים הישראלי (מת"י). על מנת שמבנה יוכר כמבנה ירוק, עליו לצבור ניקוד בפרקים שונים. בהתאם לניקוד שנצבר, מקבל הפרויקט הגדרה כ"בניין ירוק", כאשר הדירוג (1-5 כוכבים) הוא בהתאם לנקודות שנצברו.
להלן מתוארים פרקי המשנה שעל פיהם מבוצעת הערכה למבנים המועמדים להתעדה כמבנים ירוקים:
1. אנרגיה – כל הנושאים הקשורים בבידוד תרמי, אקלום פסיבי (הצללות ואוורור טבעי), ומערכות תאורה ומ"א חסכוניות באנרגיה).
2. קרקע – שיקום קרקעות מזוהמות, שיקום אתרי brownfields, שמירה על אקולוגיית האתר.
3. מים – חסכון בצריכת מים על ידי שימוש בברזים חסכוניים במים, ניטור דליפות בצנרת, שימור נגר עילי, שימוש במערכות השקיה וגינון חסכוני במים.
4. חומרים – שימוש בחומרים איכותיים בעלי תו תקן ירוק, המחייב את היצרנים לעמוד בדרישות בסיסיות. חומרים אלה מיוצרים בתהליך ירוק, ומאופיינים לרוב בשימוש בחומרי גלם איכותיים יותר ובעמידות גבוהה יותר.
5. בריאות ורווחה – פרק זה מביא בחשבון מגוון רחב של נושאים הקשורים לנוחות ה"צרכנים" של המבנה – קרי הדיירים, העובדים או המבקרים. נושאים אלה כוללים לדוגמא את איכות האוויר במבנה (מניעת זיהום אוויר), כיווני אוויר ואוורור טבעי, הצללות בקיץ וחשיפה לשמש חורפית, עידוד קיומם של שטחים פתוחים לרווחת המשתמשים, בידוד אקוסטי, ונושאים נוספים.
6. פסולת – עידוד מחזור והקטנת נפחי הפסולת.
7. תחבורה – עידוד שימוש בתחבורה ציבורית, אופניים, ותחבורה חלופית (כגון רכבים חשמליים).
8. ניהול – עידוד תהליך בניה נכון, המקטין את ההפרעה הזמנית לסביבה ולשכנים.
9. חדשנות – עידוד מציאת פתרונות חדשים לכל נושא שעשוי להיות רלוונטי לתחום הבניה הירוקה.
כיצד מתוכנן "מבנה ירוק"?
בניה ירוקה כוללת מגוון רחב של נושאים ותחומים, הבאים לידי ביטוי בכל שלבי התכנון – משלב התכנון הראשוני וההעמדה – שצריכים להביא בחשבון כיווני אוויר ושמש, התלויים במיקום הספציפי של הפרויקט (המשפיע על תנאי האקלים וקיומם של מבנים או מבנים מתוכננים בסמיכות), ועד לשלבי תכנון מפורטים יותר – אדריכלות, קונסטרוקציה, אינסטלציה, מיזוג אוויר וכיו"ב.
לאחר שמתקבלים התנאים הבסיסיים של הפרויקט – אזור אקלים, העמדה, כיוונים ושכיחות רוחות אופייניות, טמפרטורה, לחות יחסית, מחליטים על אסטרטגיה בסיסית ליצירת נוחות תרמית למשתמשים. בהינתן האסטרטגיה הבסיסית, מוגדרים יעדים לבניה ירוקה, בהתאם למגבלות התקציב והרצון. בשלב זה בדרך כלל מוגדרת ביחד עם היזמים "פרוגרמה" בסיסית לבניה ירוקה, ובה המלצות והצעות בהתאם לסעיפי התקן השונים. סעיפים אלה מוטמעים בתכנון המבנה בתיאום עם היועצים והמתכננים ומוכנסים לתכניות. לאחר מכן, מוכן "אוגדן ירוק", הכולל את כל הראיות הדרושות, החישובים והמודלים הדרושים להוכחת עמידה כמבנה ירוק בשלב התכנון. בשלבים מאוחרים יותר, מבוצעות מספר ביקורות על ידי מכון התקנים בשטח האתר, לצורך ווידוא יישום התכניות כפי שפורטו באוגדן. רק לאחר גמר הבקורות, בדרך כלל בשלב שלפני קבלת טופס 4, מתקבל אישור ההתעדה של המבנה כמבנה ירוק.
